בעולם יש סדר כוח ועושר שיכול ללמד אותך איך לנהל את חייך במיומנות, באיכפתיות לאחרים ולטפל בעצמך.

מדיה

Китайская медицина на Сватой земле
Эстер Таль
журнал Шарм март 2011 номер 171

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המטופל הישראלי בעיניים מלוכסנות

אסתר טל | חיים אחרים

גליון 170 נובמבר 2010

http://www.allmag.co.il/page/16804?utm_source=newsletter&utm_medium=email&utm_campaign=haim_12_20

גאיה (ג’יה) צ’ן, מומחית לרפואה סינית, מקבלת בהבנה את החולשות של הישראלים, הנובעות לתפיסתה מהלחצים שבאזור, אבל מתעקשת שרוגע היא תכונה נרכשת  “בניגוד לתפיסה הרווחת במערב, בסין רפואה סינית אינה נחשבת לרפואה אלטרנטיבית. במשך למעלה מ-3,000 שנה הרפואה הסינית הייתה הרפואה היחידה שהייתה ידועה לסינים. כל סיני טופל באמצעותה, כולל הקיסר והמשפחה המלכותית. רק לפני כ-200 שנה חדרה הרפואה המודרנית לסין ושינתה את כל הסיפור”, מספרת ג’יה (גאיה בעברית) צ’ן, 29, מרפאה M.A)) ברפואה סינית, מומחית בצמחי מרפא סיניים ובדיקור, ומרצה לרפואה סינית בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים.

לפני כשנתיים עלתה לארץ עם בעלה הישראלי, אורן בן לולו, מטפל הוליסטי ברפואה סינית, שאותו פגשה במהלך השתלמותו ברפואה סינית בסין. היא הקימה מרפאה במקום מגוריה בבית שמש, ובאחרונה היא מקבלת מטופלים גם בסמינר הקיבוצים.

צניעותה וגישתה החיובית לחיים הקלו על התאקלמותה כאן ופתחו בפניה צוהר ללבם של מטופליה הישראלים. על אף הקשיים וההלם התרבותי שחוותה במפגש עם גינוני הנימוס וההתנהגות של הישראלי המצוי, היא מקבלת הכל בהבנה ובהשלמה. “לומר לך את האמת, לא פחדתי משום דבר”, היא משיבה בצחוק מתגלגל כשהיא נשאלת אם לא חששה לקשור את גורלה בחייו של גבר ישראלי במדינה שאין בה יציבות ביטחונית.

“אורן, לימים בעלי, דאג לי כשהיינו יחד, וגם אני סייעתי לו רבות במהלך לימודיו בסין בתחום המקצועי ובלימוד השפה כאחד. שררו בינינו אחווה ורעות, והוא השרה בי ביטחון. מהאזנה לחדשות הבינלאומיות ידעתי אמנם שבארץ יש הרבה מלחמות וסכסוכים, אבל זה לא ממש הפחיד אותי כי ידעתי גם שישראל משקיעה אנרגיה בידע, בחינוך ובטכנולוגיה. שמעתי סיפורים רבים אודות הקמת המדינה, איך צמחה והתפתחה יש מאין, איך הפריחה את השממה, כיצד התגברה על קשיים בלתי רגילים ופיתחה את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. ההיבטים האלו נגעו ללבי יותר מכל היבט אחר. כמהגרת לארץ חדשה, לא חשבתי שהמדינה צריכה להיות טובה כלפיי ולא היו לי ציפיות או דרישות”.

הסינים צנועים יותר  “במשך שלושה חודשים בעיקר טיילתי, ואני נהנית מאוד לטייל. לא שמתי לב לפנימיות של הישראלים. רק אחר כך, כשהתחלתי לחיות את חיי היומיום בישראל, שמתי לב שהאישיות של הישראלים נוקשה יותר ממה ששיערתי. הם אינם מצייתים לחוקים ואינם עומדים בדיבורם. כך קרה לי כשחיפשתי עבודה, לדוגמה. הכל היה מסוכם, אבל המעסיקים הפוטנציאלים התכחשו להבטחתם. זה שונה כל כך מאשר בסין. כשמחפשים עבודה בבית חולים בסין ושולחים קורות חיים, המעסיקים מקפידים תמיד לתת תשובה בין אם התקבלת ובין אם לאו. לעומת זאת, בארץ המעסיקים לא משיבים לך, וצריך לרדוף אחריהם וזה מתסכל”.

למרות האכזבה, צ’ן גילתה הבנה למתרחש סביבה. “בהתחלה חשבתי שבגלל שישראל מצטיירת כארץ קדושה, הכל צריך להיות כאן טוב. בתחילה, כשהכרתי במציאות הישראלית, התלוננתי קצת. ראיתי אנשים המתנהגים בגסות כשהם מודעים להתנהגותם, אך אינם מסוגלים לשלוט בעצמם. אבל מיד הסברתי לעצמי שהאנשים מתנהגים באורח בלתי הולם בגלל הלחצים הנובעים מהחיים באזור זה”, מתארת צ’ן באיפוק את התנסויותיה.

“השוני בין שתי התרבויות עדיין בולט, אבל אני לא מקדישה תשומת לב לכך”, היא אומרת. “אני עדיין צעירה. אני רוצה לחקור את העולם, להכיר תרבויות שונות ואנשים שונים. מכיוון שזה מעניין אותי, אני לא רואה בכך קשיים. האמת היא שהסינים אינם רגועים יותר”, היא מסבירה, “זה נראה כך כי איננו דורשים יותר מדי. אנחנו צנועים מאוד. אכפת לנו פחות מעצמנו אנו, ואכפת לנו יותר אם הילד, ההורים והמכרים שלנו בסדר. כאן, בארץ, כל אחד מרגיש נסיך, חושב שמגיע לו הכל, וחש לחוץ וכעוס כשהוא אינו משיג את מבוקשו”. לדעתה של צ’ן, אדם יכול לבחור אם להירגע. “היכולת לא להילחץ ולא לקחת יותר מדי ללב היא נרכשת, והיא בידו של האדם”, היא קובעת.

כיצד את מתאימה את הרפואה הסינית למטופלים הישראלים?

“ההתייחסות לאופיו של האדם, לגישתו לחיים ולסביבתו החברתית והגיאוגרפית מנחים אותי בטיפולים שאני נותנת לישראלים”, מסבירה צ’ן, המשלבת בטיפוליה מגוון שיטות סיניות עתיקות לצד רפואה מודרנית.

רמת אנרגיה וחוסן נפשי

“אם אדם מתלונן שהוא סובל מעייפות כרונית, משמע שהוא מוציא יותר מדי אנרגיה ואינו דואג מספיק לעצמו. אני מאבחנת להיכן הוא מנתב את האנרגיה שלו: אולי יש לו הרבה ילדים בלתי ממושמעים, שמרעישים ועושים יותר מדי בלגן? או אולי העבודה גורמת לו עומס יתר? בשלב הראשון אני מאבחנת את האדם על ידי התבוננות בפניו ובעיניו. אני מאבחנת כך אם יש לו אנרגיה גבוהה או נמוכה ומה רמת החוסן הנפשי שלו.

“בשלב השני, המושתת על שיחה, האדם מספק לי מידע איפה הוא משקיע אנרגיה, ואז אני בודקת את הדופק. אני מניחה שלוש אצבעות על העורק, חשה אם הדופק חזק או חלש, את הקצב שלו ואת תפקודם של כל האיברים הראשיים בגוף המשתקפים בדופק. אחר כך אני מסתכלת בלשון, שכן הרבה בעיות פנימיות – הקשורות ללב, לקיבה ולכליות – שאיני יכולה לאבחן באמצעות הפנים, משתקפות בלשון.

סוף-סוף הכרה אקדמית

גאיה צ’ן מעמידה את ניסיונה ברפואה ובהוראה לרשות המטופלים והסטודנטים בסמינר הקיבוצים, כדי להעמיד דור חדש של מומחים ברפואה סינית. “המחזור הראשון מסיים בעוד שנה תקופת לימודים בת שנתיים באוניברסיטת צ’נגדו. לאחר מכן הסטודנטים יכולים להירשם ללימודי תואר שני במוסדות השונים להשכלה גבוהה בארץ, אם הם עומדים בדרישות הסף על פי ממוצע הציונים בצ’נגדו”, מבשר רמון ולמן, ראש בית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים. לדבריו, זו פעם ראשונה שמוסד מערבי מקבל אישור להתחיל את לימודיו בארץ המוצא ולעשות בצ’נגדו את ההשלמה בשפה האנגלית ולא בשפה הסינית, ולהיות זכאי לקבל שם את התואר הראשון. לפי הסכם שנחתם לפני חמש שנים עם אוניברסיטת צ’נגדו, מכללת סמינר הקיבוצים היא המוסד האקדמי הראשון בעולם המערבי שסטודנטים שלו לומדים בפועל בתכנית לימודים בת שנתיים ולא רק בסטאז’ של שלושה חודשים, כפי שנהוג בשאר המכללות.

“הטיפול הסיני המסורתי מושתת על שיחת פתיחה, אבחון, פורמולה המבוססת על צמחי מרפא סיניים, דיקור, מוקסה וכוסות רוח. הכל נעשה בהתאמה אישית. יש לנקוט משנה זהירות בהכנת פורמולה. אני בודקת אם האדם אלרגי לאחד המרכיבים של הפורמולה. אם המטופל נוטל תרופות רבות, כמו אנטיביוטיקה, כדורים לבעיות לב או למחלת פרקינסון, אני בודקת שלצמחים לא תהיה השפעה שלילית על התרופות. הטיפול בכל בעיה הוא תמיד הוליסטי. השילוב של שיחה, של התייחסות למחשבות ולרגשות של המטופל, של הדרכה התנהגותית ושל צמחי המרפא מביא להקלה. כשמגיע אליי, לדוגמה, אדם הסובל מפוביה ומחרדות, אני לא מטפלת ישירות בבעיה. הטיפול נועד לספק כוח, לחזק את הצ’י – אנרגיית החיים של האדם – באמצעות צמחי מרפא ודיקור”.

 תלונות של ישראלים

“ברור שהטיפול מביא בחשבון אלמנטים רגשיים, כי אם אדם אינו רגוע ובראשו מתרוצצות מחשבות, גם הטיפול הטוב ביותר בדיקור לא ישיג את התוצאות הרצויות. כשאני מזהה אי שקט, אני בודקת באיזו דרך אני יכולה להרגיע. לעתים אני עושה שימוש בטווינה (עיסוי סיני העובד על המרידיאנים, ערוצי האנרגיה). איני מניעה את איברי הגוף כמקובל בטווינה, אלא מניחה את ידי במגע עדין המשפיע על הלב ומביא לרגיעה.

“כל טיפול מותאם לחולה. אני משתמשת באינטואיציה שלי כדי לבחור באיזו דרך הפציינט ייצא נשכר ביותר. גם במקרה של כאבי גב הטיפול הוא משולב. פעמים רבות מקור הכאב נעוץ בתנוחה לא נכונה הפוגעת במבנה הפיזי, או שהוא תוצאה של חולשה הנובעת מישיבה ממושכת ומחוסר תנועה. אני עושה דיקור כדי להניע את זרימת האנרגיה במרידיאנים ולשחרר חסימות. אולם, דיקור ועיסוי אינם מסייעים לאנשים החשים חולשה ממושכת, ולכן אני מוסיפה צמחי מרפא לחיזוק. אם אישה מדוכאת וכעוסה, לדוגמה, היא זקוקה לפורמולה של צמחי מרפא כדי להקל ולסייע לשנות את גישתה לחיים”.

האם הדיקור מתאים לכולם?

“בלימודים שלי לא הודגש שום איסור לטפל בדיקור, למעט מצב שאדם רעב מאוד, שתוי או עייף מאוד בגלל שעות עבודה ארוכות. בסין רוב האנשים מטופלים על ידי דיקור. אני עצמי טיפלתי במאות ובאלפים של פציינטים, ומעולם לא נתקלתי בתופעות לוואי שליליות של הדיקור, בכאבים או בפאניקה. ייתכן כי הדבר נובע מאופיים הצנוע של הסינים, שלעולם לא ימתחו ביקורת על הרופא או על הטיפול. כשהם מגיעים לרופא, הם מאפשרים לו לעשות כל מה שהוא מוצא לנכון.

“בישראל, לעומת זאת, אפשר לעתים לשמוע תלונות בסגנון: ‘אחרי הטיפול היה לי כאב ראש’, ‘שמעתי על מישהי שהתעלפה אחרי טיפול’ או ‘אחרי הטיפול מכרה שלי חשה חולשה כל היום’. זה עלול לקרות לאחוז קטן מאוד של אנשים משתי סיבות: שהרופא לא עשה אבחון מדויק ולכן הטיפול השגוי גרם לאפקט שלילי, או שהמטופל לא היה רגוע דיו בגלל החשש מהמחטים או שהיה עצבני וכעוס על הרופא”.

האם האמונה בטיפול תורמת להצלחתו?

 “לא, אין צורך להאמין בצורה חזקה. צריך רק להירגע ולהרגיש נינוח עם הרופא. לא צריך לחשוב יותר מדי, לא לשפוט יותר מדי ולהימנע מלחצים מיותרים”.